3. כדי ללמוד עוד על המושג דחיינות, על הגורמים לדחיינות ועל הטיפול בתופעה,
קראו את המאמר הבא של סער פאר שהופיע בעיתון מעריב: “בעד המחר” וענו על השאלות הבאות:
קראו את המאמר הבא של סער פאר שהופיע בעיתון מעריב: “בעד המחר” וענו על השאלות הבאות:
(לשמיעת ההקלטה של המאמר לחצו כאן).
1. מהן הסיבות שמזכיר סער פאר במאמרו לתופעת הדחיינות המאפיינת אנשים רבים. סמנו את כל התשובות הנכונות. | |||||
אנשים מתקשים לבחור בין דברים האהובים עליהם לדברים השנואים עליהם. | |||||
אנשים לא אוהבים לעבוד יותר מדי שעות ביום. | |||||
אנשים יודעים שיספיקו אחר כך את מה שהם דוחים עכשיו. | |||||
לאנשים יש קושי לדחות סיפוקים והם זקוקים לסיפוק מידי. | |||||
אנשים מעדיפים לא להתמודד עם לחץ וחרדה. | |||||
לדחות את העבודה פירושו ליהנות מיותר זמן של שקט ורגיעה. | |||||
אנשים דוחים מטלות בגלל חשש מכישלון ומתוך פרפקציוניזם – חתירה לשלמות. | |||||
אנשים דוחים מטלות לעיתים בשל פחד מהצלחה. | |||||
לאנשים אין כוח היום והם יודעים שמחר יהיה להם כוח רב יותר. | |||||
ישנם אנשים המתמכרים ללחץ ועובדים רק כאשר אין להם ברירה. | |||||
|
|||||
2. סער פאר בכתבתו דיבר על שני סוגי דחיינים, אלה שהדחיינות עבורם היא שלילית ואלו שהדחיינות עבורם עשויה להיות חיובית. קראו את ההיגדים והגדירו לאן הם מתאימים. | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לסיכום: מהי המסקנה המתבקשת ממילוי הטבלה? האם דחיינות יכולה להיות חיובית? |
||||
כן | ||||
לא | ||||
|
||||
בחלקה האחרון של הכתבה מדובר על כלים שמציע כותב הכתבה להתמודדות עם תופעת הדחיינות. על כלים אלה ועל אחרים להתמודדות עם דחיינות ועם קשיים בארגון זמן נלמד בהרחבה ביחידת הלימוד הבאה.